שאלות ותשובות
בדף זה ננסה לפרט את השאלות המרכזיות והחוזרות לפני פגישה, במהלך פגישה ובכלל, וזאת על מנת שתוכלו לקבל כמה שיותר פרטים ומידע על ניהול תיק בתחומים שלנו.
איך אפשר לדעת אם מה שקרה לי הוא רשלנות רפואית?
טבעי לתהות אם נזק רפואי שנגרם לך נובע מרשלנות או פשוט מסיכון הקיים בטיפול. רשלנות רפואית מוגדרת כמצב בו הצוות הרפואי סטה מסטנדרט ההתנהלות הסביר וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. לא כל סיבוך או טעות הם בהכרח רשלנות – לפעמים תוצאה לא טובה יכולה לקרות גם בלי התרשלות. כדי לדעת אם יש עילת תביעה, יש לבחון אם טיפול של רופא סביר באותן נסיבות היה מונע את הנזק. לרוב יש צורך בחוות דעת של מומחה רפואי בלתי תלוי, שיסקור את נסיבות המקרה והתיעוד הרפואי ויקבע אם הטיפול חרג מהמקובל והסביר. אם המומחה קובע שהרופא פעל באופן לא סביר וגרם לנזק, סביר להניח שמדובר ברשלנות רפואית ויש עילה לתביעה לפיצויים.
מה כדאי לעשות אם אני חושד/ת שנפגעתי מרשלנות רפואית?
קודם כל, אנו מצטערים לשמוע על החוויה הקשה. כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית, חשוב לפעול בהקדם ובאופן מחושב. יש לאסוף מיידית את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי למקרה – בדיקות, צילומים, סיכומי אשפוז וכו'. איסוף מסמכים מלא הוא קריטי, משום שכל פרט יכול להיות חשוב להוכחת הרשלנות. במקביל פנה/י בהתייעצות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בהקדם האפשרי – רצוי מיד עם התעוררות החשד ולא לחכות. עורך הדין ינחה אותך אילו צעדים לנקוט ולאן לפנות להערכת מומחה רפואי. פעולה מהירה חשובה כי עיכוב עלול לגרום לאובדן ראיות: מסמכים עלולים "להיעלם", זכרונם של עדים מתעמעם וייתכן שייווצרו טעויות בתום לב מצדך או בני משפחתך. עורך דין מנוסה יסייע לך גם להימנע מצעדים שעלולים להזיק לתיק ולשמור על זכויותיך מול המוסדות הרפואיים.
חתמתי על טופס הסכמה לפני טיפול/ניתוח – האם עדיין אפשר לתבוע על רשלנות רפואית?
שאלה זו נפוצה מאוד, והתשובה הקצרה היא כן – חתימה על טופס הסכמה מדעת אינה מעניקה חסינות לרופא מפני תביעת רשלנות. כאשר מטופל חותם על טופס הסכמה, הוא למעשה מסכים לסיכונים הרגילים והידועים של ההליך בתנאי שקיבל הסבר הולם. אך ההסכמה שלך אינה מכסה התרשלות חריגה או טעויות שאינן סבירות. במילים אחרות, אם הצוות הרפואי פעל ברשלנות שלא במסגרת הסיכונים שיידעו אותך עליהם – למשל טעות שאף רופא סביר לא היה עושה – העובדה שחתמת על טופס הסכמה לא תמנע ממך לתבוע. החוק מחייב גם שההסכמה תהיה הסכמה מדעת, כלומר שניתן למטופל כל המידע הרלוונטי על הסיכונים החלופיים. לכן, אם נגרם לך נזק כתוצאה מרשלנות, את/ה זכאי/ת לדרוש פיצוי למרות החתימה על הטופס.
עד מתי אפשר להגיש תביעה על רשלנות רפואית? (מהי תקופת ההתיישנות)
ברוב המקרים של נזקי גוף, כולל רשלנות רפואית, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד האירוע המזיק. כלומר, יש לך שבע שנים מהיום שבו קרתה הרשלנות לכאורה כדי להגיש תביעה בבית המשפט. יחד עם זאת, יש כמה חריגים חשובים: אם הנפגע/ת היה קטין בזמן האירוע, החוק "עוצר" את השעון עד שהקטין הופך לבגיר (אלא אם עילת התביעה היא של ההורים). למעשה, קטין שנפגע מרשלנות רפואית יכול לתבוע עד גיל 25 – שזה 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18. ישנם גם חריגים נוספים: במקרה של גילוי מאוחר של הנזק או הרשלנות (לדוגמה, אם התגלה כעבור זמן שחומר הושתל בגוף באופן רשלני), ייתכן שהשעון יתחיל לתקתק מרגע הגילוי ולא מרגע האירוע. בכל מקרה גבולי, מומלץ בחום לפנות לייעוץ משפטי בהקדם – עורך דין יבדוק אם חלים חריגים שעשויים להאריך את המועד להגשת התביעה. חשוב לא להתמהמה, כי חלוף הזמן עלול לסגור דלתות משפטיות.
כמה פיצויים אפשר לקבל בתביעת נזיקין או רשלנות רפואית?
גובה הפיצויים משתנה מאוד ממקרה למקרה, ותלוי בעיקר בחומרת הנזק ובנסיבות האישיות של הנפגע/ת – ולא רק בשאלה כמה חמור היה המחדל עצמו. עיקרון היסוד בדיני הנזיקין הוא "השבת המצב לקדמותו" כלומר, לנסות בכסף לפצות על ההפסדים שנגרמו לניזוק. בפועל, הפיצוי מורכב ממספר רכיבים: נזק ממוני (הפסדי שכר בעבר ובעתיד, עלויות רפואיות, עלות טיפולים ושיקום, עזרת הזולת, התאמת דיור, וכד') ונזק לא ממוני (כאב וסבל, עוגמת נפש, קיצור תוחלת חיים וכו'). כך, למשל, נפגע צעיר עם נכות קשה יקבל פיצוי גבוה עבור אובדן כושר השתכרות עתידי והוצאות סיעוד, בעוד שמי שנגרם לו נזק קל יחסית יקבל סכום נמוך יותר. במקרי רשלנות רפואית קשים שגרמו לנכות משמעותית, הפיצויים יכולים להגיע גם למיליוני שקלים, ואילו בנזקים קלים יותר הפיצוי עשוי להיות בסדר גודל של עשרות או מאות אלפי שקלים. חשוב להדגיש שכל מקרה נבחן לגופו, ובית המשפט מעריך את הנזק בעזרת חוות דעת מומחים ולפי אמות מידה הקבועות בחוק ובפסיקה.
כמה זמן לוקח בד"כ לסיים תביעה ולקבל פיצויים?
משך הטיפול בתביעת נזיקין יכול לנוע על פני תקופה ארוכה, ויש להתאזר בסבלנות. בתביעות רשלנות רפואית בפרט, הניסיון מראה שמדובר בתהליך ארוך מהרגיל בהשוואה לתביעות נזיקין אחרות. הסיבה העיקרית היא שתיקים אלה מורכבים ויקרים מאוד – חברות הביטוח ובתי החולים נאבקים על כל שקל, שכן הפיצויים בתיקים חמורים יכולים להיות גבוהים מאוד. הליך משפטי מלא עלול להימשך כמה שנים (לעיתים 2-5 שנים ואף יותר), במיוחד אם הוא כולל שלב של חוות דעת מומחים, דיוני הוכחות וערעורים. עם זאת, במקרים מסוימים ייתכן לסיים מהר יותר: למשל, אם הצדדים מגיעים לפשרה מוקדמת או אם אחריות הנתבע ברורה והוא מעדיף לשלם בלי ללכת למשפט ממושך. תביעות נזקי גוף פשוטות (כמו תאונות דרכים עם פגיעות קלות) עשויות להסתיים תוך חודשים ספורים עד שנה-שנתיים דרך תהליך מול חברת הביטוח. אבל בתביעות מורכבות, ובמיוחד רשלנות רפואית, יש להיות מוכנים לזמן המתנה משמעותי. עורך דין טוב ינסה לקדם את התיק ביעילות המירבית, אבל גם יקפיד שלא להתפשר על הזכויות שלך תמורת קיצור זמן.
נפגעתי בתאונת דרכים – מה עליי לעשות והאם זה משנה מי אשם?
קודם כל, לאחר תאונת דרכים, הבריאות היא בעדיפות ראשונה: יש להזעיק סיוע רפואי ומשטרה אם יש נפגעים, ולתעד ככל האפשר את פרטי התאונה (צילומים, פרטי הנהגים והעדים, אישור משטרה). לגבי הפיצויים – אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שרק הנהג ה"לא אשם" מקבל פיצוי. בישראל, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שפיצוי על נזקי גוף מגיע לכל נפגע ואין משמעות לשאלת האשמה בתאונה. גם אם אתה חושב שאתה אחראי לתאונה, או שאין גורם רשלן ברור, עדיין כל הצדדים זכאים לפיצוי על פגיעותיהם. תביעת הפיצויים אינה מוגשת נגד הנהג השני, אלא כנגד חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נסעת או שנפגעת ממנו (בלי קשר לשאלת האשם). למעשה, כל רכב ממונע חייב בביטוח חובה שמכסה נזקי גוף לנהג, לנוסעים ולהולכי הרגל שנפגעו. לכן, הצעד החשוב לאחר טיפול רפואי הוא להגיש תביעה לחברת הביטוח של הרכב המעורב. אם היית הולך רגל – תתבע את מבטחת הרכב שפגע בך. במקרים של תאונת פגע וברח או נהג ללא ביטוח, יש כתובת לפיצוי: קרן ממשלתית בשם "קרנית" שתפקידה לפצות נפגעי תאונות במצבים אלה. בקיצור, אל תוותר/י על זכויותיך – גם בתאונה "קלה" מגיע לך פיצוי על כאב וסבל והוצאות, ואם חלילה נפגעת קשה יותר, הפיצויים יכללו גם אובדן השתכרות וטיפולים עתידיים. כדאי לפנות בהתייעצות לעו"ד נזיקין שיוכל לסייע בהתנהלות מול חברת הביטוח ובהשגת מקסימום הפיצוי שמגיע לך.
האם אפשר לקבל תגמולים גם מביטוח לאומי וגם מביטוח הסיעוד הפרטי במקרה סיעודי?
כן. גמלת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי אינה שוללת קבלת פיצוי מפוליסות ביטוח סיעודי פרטיות, ולהיפך. למעשה, רוב אזרחי ישראל מבוטחים בכמה רבדים: גמלת סיעוד ממלכתית דרך הביטוח הלאומי, ולעיתים קרובות גם ביטוח סיעודי משלים דרך קופת החולים או ביטוח סיעודי פרטי נוסף. במצב בו אדם מוגדר כסיעודי, הוא רשאי למצות את כל הזכויות המגיעות לו מכל הגופים: להגיש תביעה לביטוח הלאומי וגם לתבוע תשלומי סיעוד מכל פוליסה פרטית שיש לו. אין כפל ביטוח במובן של קיזוז – ניתן לקבל תשלומים במקביל. למשל, קשיש סיעודי יכול לקבל גם מטפלת ועזרה מהביטוח הלאומי וגם גמלה חודשית מחברת הביטוח הפרטית שלו, אם רכש פוליסה. חשוב רק לוודא שכל אחת מהתביעות מוגשת במועד ובהתאם לתנאים של אותו גוף. במקרים רבים מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעות סיעוד שיוכל לנהל במקביל את ההליכים מול הביטוח הלאומי ומול חברות הביטוח ולוודא שממצים את מלוא הזכויות מכל מקור אפשרי.
חברת הביטוח דחתה את תביעת הסיעוד שלי – האם יש מה לעשות?
תחושת התסכול מובנת לחלוטין – שנים משלמים פרמיות לביטוח סיעודי, וכשמגיע הרגע הקשה שבו באמת צריכים את הכסף, לקבל מכתב דחייה זה מאוד מייאש. אבל חשוב לדעת: דחיית תביעה אינה סוף פסוק. חברות הביטוח דוחות למרבה הצער אחוז ניכר מתביעות הסיעוד, לעיתים בנימוקים גבוליים ואף ללא צידוק ממשי. אסור להרים ידיים. הדבר הראשון הוא להבין מדוע נדחתה התביעה – חברת הביטוח חייבת לפרט את הסיבה במכתב הדחייה. לפעמים זה בגלל טענה שהמצב הרפואי לא עונה להגדרת "סיעודי" בפוליסה, או בשל "הצהרת בריאות" קודמת, או חוסר במסמכים. לאחר שמבינים את הנימוק, מומלץ בחום לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות סיעוד. עורך הדין יבדוק את המקרה שלך לעומק, יאתר כשלים בהחלטת חברת הביטוח וייעץ לך על המשך צעדיך. במקרים רבים, מעורבות של עו"ד מנוסה מאותתת לחברת הביטוח שאתה נחוש לעמוד על זכויותיך, ולעיתים כבר בשלב הפנייה המשפטית המקדימה יש סיכוי להפוך את ההחלטה. גם אם לא, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח. חשוב לדעת שבית המשפט נוטה לבחון בחומרה דחיות בלתי מוצדקות, ואף רשאי לפסוק ריבית והצמדה מיוחדים או הוצאות נגד החברה אם יימצא שהיא דחתה שלא כדין. לסיכום, אל תתייאש/י: ברוב המקרים של דחייה יש מה לעשות, ובעזרת ליווי משפטי נכון תוכלו לערער על ההחלטה ולממש את הזכויות המגיעות לכם מהביטוח הסיעודי.
